זהו זה, עוד רגע זה הכול נגמר!

עומד על הגשר ומריץ את החיים המזופטים שלי אחורה בראש,

בכל תחנה יש איזה מסמר שינעץ בארון הקבורה שלי. 

רק לא לקבל רגליים קרות...  

 חחחח  גם אם אקפוץ אקבל רגליים קרות,

די תהיה רציני רגע, אתה רוצה לקפוץ לא? בטח רוצה!

אוקיי ממשיך כמו בתכנון...

עוברים לי עכשיו בראש כל הגורמים בחיי שהובילו אותי לרגע הבלתי אפשרי הזה.  

הילדים בבית ספר שהקניטו אותי רק בגלל שהייתי מלא קצת יותר מהממוצע,

הילדה שדחתה את החיזורים שלי,

המורה שהחליט שאני לא ממוצע מספיק בשביל בית הספר שלו,

המפקד שלי בצבא שמשום מה לא אהב את הפרצוף שלי

וה"חברים" לעבודה שחשבו שתפסו פראייר!

אני אגרום לכולכם להצטער על זה,

אתם תהיו עם רגשות אשם שלא יתנו לכם שלווה עד יומכם האחרון! 

כשתהיו על ערס דוויי בשיבה לא טובה תריצו את חייכם אחורה

ותדעו מה עשיתם לא נכון שזה מגיע לכם!

רגע, אם אני קופץ זה אומר שהם ניצחו אותי?

שהם שברו אותי? לא לא לא, על גופתי!

חחחחח, אני משעשע כשאני כועס, טוב די עם זה,

מחשבות שליליות, מחשבות שליליות....

אבל רגע, הרי הם אפילו לא מודעים לעוול שהם גרמו לי.  

הילדים בגן, המרוחים נזלת מה יש להם היום?

כלום! מכורים לעבודה ורצים אחרי המשכנתא.  

רונית שדחתה את הצעת החברות שלי

התחתנה עם רותם והוא עזב אותה ואת התאומים הסיאמים שלהם,

כל היום היא רק מנסה להפריד בינייהם כשהם רבים....

המורה שלי מהתיכון קיבל שפיץ ממשרד החינוך

והיום הוא מלמד מלאכה בבית ספר לבנות באום אל פאחם....

להיות נגד, רס"ר בסיס לחשוב שאתה אלוהים

ואז לצאת לפנסיה בגיל חמישים ולהבין שפה זה האזרחות

וכל מי שאמר לך נתראה באזרחות ממתין מאחורי הש"ג...

והחברים לעבודה?

הם כבר יסבלו כשיראו אותי מחייך ואומר להם בוקר טוב בכל יום. 

אז אני אומר, מי שיש לו בעיה איתי שיקפוץ!  

אני הולך הביתה לשתות בירה עם החתול שלי מרפי  מוווואאאההההה