יום שלישי, 23 בדצמבר 2014

על גבעת הבדידות
אין שם ילדות
רק אני לבדי
ואת שם לידי
האם את איתי?
על ים בלי גורל
בסערות אין רגע דל
אלחם בגלים
איאבק בשדים
אך גופי דועך
כשאיני לידך
במצולות אפלות
בצוללות מלחמה
איבדתי גבולות
איבדתי חמלה
אותך למצוא
שתביאי נחמה
אך אותי כבר לא תצילי
אז את מי את מצילה?

https://www.youtube.com/watch?v=04mfKJWDSzI
הבקבוק ואני
מרימים לכבודך עוד כוסית
אני שותה והבקבוק מקיא לתוכי
אפילו לבקבוק אני עושה בחילה
מה שנותר לי ממך זה רק זכרון
שצרוב לי בנבכי ראשי
ומוקרן אל מול עיניי
כמו שקופיות במצגת
של אחד שחזר מטיול במזרח
הנופים קסומים
הריחות, הטעמים והתרביות
כאילו יוצאים מתוך התמונות
איכות הצילום ירודה
אך הרגש עובר בקלות
כך את בראשי
לא כל הרגעים שלנו היו יפים
אבל כולם היו מרגשים
ועכשיו הבקבוק ואני
מרימים עוד כוסית לכבודך
והבקבוק שוב מקיא עליי
מקיא לתוכי את הרעל המשכר
ואני צמא לרעל הזה
רק כך אוכל להמשיך
ולראות אותך
קצת מטושטשת
אבל זאת עדיין את
רק כך אוכל לעבור
עוד יום בלעדייך
כשאת בטוחה שאבוד
ואיבדת את הדרך
כשכלום לא עובד
ואת מרגישה לבדך
עדיין בסוף הלילה
עמוד השחר
יובילך אליי
את חושבת
על הזמן שעבר
על מה שאיבדנו
ומה שנותר
בסופו של יום
אאסוף אותך
בחיבוק ומילה
שיחברו אותך
אליי בחזרה
כשתיגע בנו ההבנה
שמה שהיה היה
וכל מה שנשאר
זה רק אני איתך
אז תני לי
להשלים אותך
אז גם כששחור
עדיין אי שם רחוק
ישנו חרך קטן של אור
וביחד אותו נגלה
ונהפוך אותו
לאור גדול
ולאורו נעלה
וכשתיגע בנו ההבנה
שמה שהיה היה
וכל מה שנשאר
זה רק אני איתך
אז תני לי
להשלים אותך

https://www.youtube.com/watch?v=AnxuUoNp3Zg
על שביל כורכר
פוסעים שניים
בדממה
רק פצפוץ החצץ
תחת רגליהם נשמע
לרגע הם יעצרו
והוא יביט בה
ידמיין איך הוא
מעביר יד עדינה
ויסרוק שיערה
והיא תדמיין
איך תביט בו בכמיהה
עינייה יזעקו
"שק לי עכשיו"
והוא ישק לה
אבל כל זה רק בדמיונם
ובמציאות
על שביל כורכר
פוסעים שניים
בדממה
והוא לא יסרוק שיערה
והיא לא תדמיין איך
הוא נושק לה
ובין כולן
רק אותך ראיתי,
כמו בזום אין
התמונה מטושטשת
ורק את היית ברורה לי,
כשעברת וליטפת
בכף יד מעריצה,
במבט עם עיניים
שרעבות רק אליי
גם מקצה החדר.
וכשהבטתי בך
בעיניים עייפות
ידעתי שאת זאת שתיקח
אותי הביתה
ואת זאת שתכניס
אותי למיטה,
ידעתי שאת שלי!
ולפני הכל אני שלך...
צועד יחף
בדרך אלייך
אבנים קטנות
וקוצים חדים
פוצעים אותי
עד זוב דם
חום האספלט
חורך את עורי
השמש בקיץ
והגשם בחורף
מזכירים לי שהדרך
אל האושר
רווייה בכאב
רצופת אכזבות
אך איני חש בדבר
והרגש אטום
כל שעומד לנגד עיניי
זו את
לבוא אלייך
לחבק ולחבוש את פצעייך
לכבוש את ליבך
הדמעות שלך הן כמו חיצים
ננעצים לי בבשר
איני יכול לעצור את דמעותייך
איני יכול לקחת את כאבך
לו רק היה אפשר
הייתי מרכז את כל הכאב
לשעה של סבל
ופשוט צועק
מתפלל למותי
ורק שלך לא יכאב
ורק שאת לא תבכי
היא מלטפת לי את השערות
על החזה
היא אומרת שזה נעים
ואני מרגיש כמו אדם קדמון
היא משחקת עם האצבעות
בזקן שלי ואומרת שמתאים לי
אני מרגיש כמו מחבל
היא משרטטת את הקרחת
שצמחה לי בקודקוד הראש
ואומרת שזה סקסי
אני מרגיש זקן פתאום
היא אומרת שאוהבת אותי
בגלל ולמרות
ואני אוהב אותה בזכות כל זה
כל שנותר
להספיד אותנו
לבכות עלייך,
מעט מידי מאוחר מידי
לחפש אותך,
כל שרוצה
לשכוח אותך,
לא מצליח
לאהוב אותך,
רוצה
לכעוס עלייך,
איך יכול
אותך לאהוב,
עד עולם
ואת אינך,
טוב חייך ממותי
*עכשיו לקרוא מלמטה למעלה
**אותה תוצאה בדרך שונה...
זולגות על הדף
מילים שבוכות
משפטים מדממים
בטקסט שכולו רגש
מבטא את כאביי
הדף צועק את צעקתי
מבטא את כאביי
בטקסט שכולו רגש
משפטים מדממים
מילים שבוכות
זולגות על הדף
*עכשיו לקרוא מלמטה למעלה
שוכב על הגב
לא חושב על כלום
חשבתי כבר מספיק 
בשביל חיים 
של שלושה אנשים
עכשיו אני רק מחכה
שמשהו יקרה
משהו טוב או משהו רע
זה לא ממש חשוב לי
רק שמשהו יקרה
ויגרום לי לקום
יגרום לי לחשוב עוד פעם
לפחות עוד פעם אחת
מחפש את האיזון
בין מציאות לבין דמיון
בין אמת להזיה
שט לי על מים ניטרליים
מחפש חוף מבטחים
כותב והאותיות נמחקות
שר ללא צליל
לבוש ומרגיש ערום
ישן עם עיניים פקוחות
מסתובב ער בתוך חלום
כותב נקי ומסודר
והמילים על הדף
לא מוצאות מנוחה
אולי זה רק רגע
ואולי תקופה
אולי השעון עצר מלכת
ואני בכלל הזיה של מישהו אחר
אמצע הלילה ואני ער
רוצה לכתוב לך שיר
אך לא מוצא מילים
פונה ללב מחפש חמלה
מילים חמות מחממות
לתאר צורתה של אהבה
לצייר דמותך
דמותו של הלב
אני ריק
ריק מהגדרות
ריק ממילים
אני פונה לראש
לחפש הגיון בכל התמונה
המטורפת הזאת
אך גם הראש הולך כסומא
אחר הלב
ולא נותר לי אלא
לכתוב מחשבותיי
אתה היית כשנולדתי
אני הייתי כשמתת
היה בינינו פער
27 לטובתך
היום 3 לטובתי
טובתך וטובתי
מושגים שאינם
נוסע בתחבורה ציבורית
מביט סביבי כל הזמן
מנסה להכיר את הסובבים
רק ע"פ מראה והבעות
לרקום להם סיפור חיים פקטיבי
רק כדי להפיג שעמום
ולהאכיל רוח שטות...
אז מולי ישבה בחורה שמנמנה
שרק התגרשה, בעלה היה נבלה
והיא יצאה מהנישואים
כשידה על העליונה.
לימיני ישב חייל, בטח חייל בודד
השאיר את ההורים באי שם
וגר בארץ עם החברה
בקיבוץ בדרום...
במעבר התרוצצו ילדים בטח
ההורים חיים טוב, נוסעים עכשיו
לחו"ל או משהו כזה
ואז ברגע, עוצר לידי אחד הילדים,
בערך בן שש, מביט לי
בעיניים ואומר "אל תהיה עצוב,
תמצא חברה חדשה..."
ילד מצחיק אני חושב לעצמי,
ממציא שטויות, יש לי חבר בכלל...
לקחתי את עצמי לזמן איכות
רק אני ועצמי באחר צהרים
של גברים אמתיים
אשתי לקחה את הילדים
ופינתה לנו את הבית
קניתי בירות ובשר
הזמנתי סרט בלוויין
והתחלתי להתרגש
הבית כבר ריק
אבל עוד לא הגיעה השעה
אז שמתי פינק פלויד במערכת
והלכתי להתגלח
עשיתי אמבטיה, יצאתי והתלבשתי,
אם בעצמי לא אשקיע אז במי כן?
אחרי שדפקתי הופעה
הלכתי לסלון
וישבתי עם עצמי לא. ערב
דיברנו אני ועצמי וביארנו
כמה שאלות בוערות
על יחסינו הלא פשוטים
עם עצמנו ועם אחרים
דיברנו על אלה שאיבדנו
וגם על אלה שבהם זכינו
על אהבה ומה שהיא מביאה
על השנאה שלא קיימת בלקסיקון,
צחקנו ובכינו
התווכחנו והסכמנו
שתינו והשתכרנו
נשפכנו על השטיח וטבענו בו.
בדרך למיטה
רגע לפני שהלכתי לישון
הבטתי במראה וראיתי אותו,
אותי ואז, באותו רגע נתון
הייתי שלם
שלם עם מי שאני
ועם מה שאני
השלמתי איתי
תקללי אותי
ותצעקי עליי
הטיחי בי האשמות
ותצחקי עליי
רק אני מבקש
בכל לשון
אל תבכי לי בטלפון
כשאיני יכול לחבק ולנחם
ושאת לא יכולה
להסתכל לי בעיניים
ולראות שגם אני בוכה
הוא צועד בדרכו
ועבר כבר זמן
הוא שר ורוקד
שורק וצוחק
מתרגש ובוכה
ביחד עם חברים
שפגש ואסף בדרך
חברים לתקופה
חברים לזמן
ולמקום
אבל מה שרצה
בכל מאודו
רצה שותף
יותר נכון שותפה
שותפה לדרך
לצחוק ולבכות איתה
להתכרבל איתה בחורף הקר
על הספה הרחבה
לפתור ביחד תשבציי הגיון
לשתות ביחד ספל שוקו חם
ולתת ללב להתרגש
כמו באהבת נעורים
אם את האחת
יש לי את האחד בשבילך!
והוא מחכה לאחת
שתביא איתה את האהבה 
אתמול בבוקר
באמצע הלחץ בעבודה
הגעתי לעזור לאחד הפועלים
התאילנדים שעובדים אצלינו
בפתרון תקלה בטרקטור
לא אכלתי ארוחת בוקר והיה
קרוב כבר לצהריים והיו לי עוד
דברים על הראש
וכנראה שלא חייכתי כרגיל,
תוך כדי שאני מטפל בתקלה
הבחור מסתכל עליי ושואל
"בעל הבית (שונא שקוראים לי ככה)
why no happy today?"
הסתכלתי עליו והוא חייך
ואז גם אני, "הכל בסדר" אמרתי
"הכל בסדר"...
סיימתי את מה שהייתי צריך
הוא אמר תודה וחזרתי לרכב
תוך שאני מהרהר במה שקרה
פה, אני מביט מהחלון ורואה
אותו בוהה בי ומחייך
כאילו מוודא שגם אני מחייך עדיין,
כמה כוח יש לאדם שהוא
נראה לנו כל כך לא
משמעותי בחיינו ובכלל בעולם
ופתאום הוא נהיה כול מה
שצריך באותו הרגע
מה שבטוח את הבחור הזה
אני לא אשכח!