קיץ '96 ילד בן 17 כמעט ובחורה בת 24 נפגשים בקטיף אגסים ברמת הגולן.
הוא תלמיד תיכון בישיבה תיכונית,
היא קיבוצניקית שחזרה מטיול אחרי צבא בדרום אמריקה.
מכירים ומתיידדים, הוא חיפש אוזן קשבת וכתף חמה,
היא מצאה נפש תאומה ומישהו "לרוץ" אתו....

יש חיבור ונרקמת ידידות, פער הגילאים אינו מורגש,
החומות נשברות וניצתת אהבה.
לחברה זה קשה לעיכול אבל הם מתעקשים לתת סיכוי, 
לא לוותר מהר מידי, להלחם על על האהבה. 

הוא כבר בכיתה י"ב והיא לומדת מקצוע,
הוא לומד נהיגה והיא נהג הבית שלו כשצריך.
כל סופ"ש נפגשים ורוקמים זוגיות.

הוא כבר בצבא והיא מתגעגעת
לסופ"ש תמים ונטול דאגות של מוזיקת מעליות 
בגלגל"צ, ברקע של התכרבלות טהורה.
ביום ראשון מקפיצה אותו לרכבת,
הוא צריך להגיע לאילת לבסיס, 
עם התיק הגדול והנשק באופן רשמי הוא כבר לא ילד..

הוא כבר בן 21 והיא 28 , היא בלבן והוא בירוק פשתן,
הוא שובר את הכוס על אי בבריכה והיא רוקדת.
עכשיו זה סגור ואין מקום לספקות, לערעורים או הרהורים.
הוא והיא זה בפלומבה!

הוא בן 23 והיא תעשו את החישוב, 
נוסעים בערב שבת כדי להקל על הכאב,
עד הבוקר כבר יאספו לחיקם בן ובת.
זה כבר לא משחק והאחריות היא עצומה,
מסיפור אהבה זאת כבר משפחה.
מאז הצטרף גם אח קטן שהביא עליהם את האביב
ויש אור בבית שרק הולך ומתעצם.

והיום הוא כבר לא ילד וגם היא לא, אבל האהבה היא כל כך תמימה,
כמו שני ילדים בפינות המשחקים בגן חובה, משחקים בכנות ובתמימות
מחפשים שלמות והם ממש שם, מרגישים כמו אוגר על גלגל,
מניעים את האהבה באהבה! ולא מרפים, כי את האהבה צריך להאכיל
כדי שיהיה בה הכוח להניע את הגלגל!


*דיקי שלי, את משלימה אותי, בלעדיך אני כלום!