יום ראשון, 2 בנובמבר 2014

עצרתי ברמזור
כמו כולם
חטטתי באף כמו כולם
הגיע קבצן וניסיתי להתעלם כמו כולם
אבל מבטינו הצטלבו
וראיתי בעיניו
ראיתי ים של עצבות
ראיתי מדבר של יאוש
ראיתי מצולות של בושה
ולא הצלחתי להסיר את המבט
פתחתי את החלון ושאלתי לשלומו
הנחתי בידו בקבוק מים
כריך עם פסטרמה ושטר ירוק
של עשרים שקלים
אני יודע שלא אציל אותו מהתהום
אם הצלחתי לתת לו רגע של תקווה
רגע של חיוך
רגע של אנושיות
יצאתי נשכר
לפני שסגרתי את החלון והמשכתי
ליומי העמוס
אמרתי לו תודה!
הודיתי לו
על שהזכיר לי שאני בר מזל
על שהזכיר לי שלכל אחד יש מה לתת
גם אם אתה מרגיש חסר משמעות
יש לך את המשהו הקטן הזה שיכול
לעשות מישהו אחר מאושר ולו לרגע
הודיתי לו על שהזכיר לי מה זה אומר
להיות בן אדם
הודיתי לו כי בערב כשאשכיב את
ילדיי לישון
אשק להם נשיקה מלאת משמעות
אכסה אותם להגן עליהם מכל רע
אברך אותם בכל שאוכל לברכם!
ואודה על כל שיש לי
כי יום אחד אתה למעלה
ולמחרתו אתה למטה
וחשוב להעריך את היום
ולדאוג למחר!
אמצע הלילה ואני לא ישן
אני מסתובב בבית כעכבר מורעל
כל הגוף בוכה על נשמה של תינוקת
שגם לו רצתה לא יכלה להרע לאיש
אני חושב על ההורים שאבדו את היקר
להם מכל, שחרב עליהם עולמם
ואני הולך לכסות את ילדיי שלי
זה מה שאני יכול לעשות במיידי
כדי להגן עליהם
הלב דואב
הלב שואל, איך אפשר?
זה לא הגיוני!
העולם השתבש
הגיע הזמן לחרוש ולזרוע הכל מחדש
שיתחיל מחדש טרי
שיתחיל מחדש נקי
"ותמו חטאים מן הארץ
ורשעים עוד אינם הללויה"...
אני מסתכל עכשיו על מה שכתבתי
ועייני מלאות דמעות
אני לא יודע לגמרי על מה אני בוכה
אבל עצוב לי!
על נשמה טהורה שנקטפה;
עלינו שרוצים לחיות כעם חופשי בארצנו
וחיים בפחד,
על ילדינו
על שבדורנו כבר לא מספרים קלישאות כמו
"כשתהיה גדול כבר לא יהיה צבא"
על מי אנחנו מנסים לעבוד?
תמיד נחיה פה על חרבנו
וזה כואב לי
כואב מאוד!
אני לא בוכה
זה לא שאין לי סיבה
פשוט לא יודע
אז אני מפנים
סופג עלבונות
וכשלונות
והכל נשמר בבטן
הבטן מתהפכת
והנשמה
הנשמה טובעת
טובעת בדמעות
יושב בקבינה 
ושומע גלגלצ
מדמיין עצמי במטוס
אולי מלזי
בטיסה לייעד לא מוגדר
אני מתקרב אל הבוקר
ומקווה להגיע
לזרועותייך
אז אדע
שהגעתי לחוף מבטחים
והנחיתה תהיה רכה
הכי רכה
יש לי לכלוך
על עדשת המשקפיים
וזה לא מפריע לי
יש לי סדק
במסך הטלפון
ואני מתעלם ממנו
אין לי בעיה למשוך
עם המסך הסדוק גם שנה
הלכלוך על המשקף
יכול להשאר עד הערב
לזמן שלא אזדקק
למשקפי השמש
אבל זה לא מפריע לי
אז למה יש לי בראש
לכלוך על המשקף
ומסך סדוק?
וכל מחשבה אחרת נדחית?
סעמק
היא יכולה להיות מלכת יופי
או בת אצולה
יכולה להיות שחקנית מפורסמת
או סתם סלב מקומית
מלכה, נסיכה, בלונדינית, 
במידות לפי הספר
אבל היא אף פעם לא תהיה מושלמת
היא אף פעם לא תהייה את!

יום שלישי, 21 באוקטובר 2014

יש לה את האף שלך
והפה שלך
השער שלך
והיופי שלך
והעיניים הן
אחת שלי ואחת שלך
וההומור שלי
והציניות שלי
והיא מיוחדת כמו שרק היא
כי היא אמנם שילוב
שלך ושלי
אבל היא לא את
ולא אני
היא כל כך היא
שזה מדהים
שזה מקסים!