עצרתי ברמזור
כמו כולם
חטטתי באף כמו כולם
הגיע קבצן וניסיתי להתעלם כמו כולם
אבל מבטינו הצטלבו
וראיתי בעיניו
ראיתי ים של עצבות
ראיתי מדבר של יאוש
ראיתי מצולות של בושה
ולא הצלחתי להסיר את המבט
פתחתי את החלון ושאלתי לשלומו
הנחתי בידו בקבוק מים
כריך עם פסטרמה ושטר ירוק
של עשרים שקלים
אני יודע שלא אציל אותו מהתהום
אם הצלחתי לתת לו רגע של תקווה
רגע של חיוך
רגע של אנושיות
יצאתי נשכר
לפני שסגרתי את החלון והמשכתי
ליומי העמוס
אמרתי לו תודה!
הודיתי לו
על שהזכיר לי שאני בר מזל
על שהזכיר לי שלכל אחד יש מה לתת
גם אם אתה מרגיש חסר משמעות
יש לך את המשהו הקטן הזה שיכול
לעשות מישהו אחר מאושר ולו לרגע
הודיתי לו על שהזכיר לי מה זה אומר
להיות בן אדם
הודיתי לו כי בערב כשאשכיב את
ילדיי לישון
אשק להם נשיקה מלאת משמעות
אכסה אותם להגן עליהם מכל רע
אברך אותם בכל שאוכל לברכם!
ואודה על כל שיש לי
כי יום אחד אתה למעלה
ולמחרתו אתה למטה
וחשוב להעריך את היום
ולדאוג למחר!