קוראים לו צ'רלי ביטון, לא מה שאתם חושבים.
צ'רלי שם ראשון, ביטון שם שני ושוורצמן שם משפחה.
ההורים שלו הגיעו מפולין אחרי המלחמה ושוכנו במעברה עם יוצאי צפון אפריקה,
אפשר לומר שהקרבה לבני עדות המזרח השפיעה קלות...
בפסח היו אוכלים קטניות וחוגגים מימונה, אומרים שיר השירים בכל הזדמנות
ואוכלים פלפל סודני ישר מהשיח...
ולא קשה לנחש שגם את השם קיבל צ'רלי ביטון בהשפעת הסביבה הקרובה באותם ימים.
הם אולי לא היו אנשים משכילים בהשוואה להוריו של צ'רלי ביטון ויוצאי אירופה בכלל...
אבל היתה להם חכמת חיים, הם היו סוחרים ממולחים
ובעלי ידע בלתי נדלה בכל הקשור בתוצרתו של הטבע.
מהם למד צ'רלי ביטון את כל הסודות על עשבי תיבול, צמחי מרפא וירקות.
למשפחה שחלקה עם משפחתו קיר משותף היה גן ירק קטן מחוץ לתחום המעברה אותו הם
קיבלו בקומבינה ובתמורה הפעילו בסטה של ירקות בשוק המאולתר במעברה פעם בשבוע .
במקום ללכת לבית ספר היה הולך צ'רלי ביטון לעבוד בגן הירק,
לנכש עשבים, להשקות ולקטוף.
פעם בשבוע היה עומד בבסטה מוכר ומייעץ לקונים איך לבחור את העגבניות המתאימות ביותר למטבוחה,
איזה חציל טוב יותר, חציל קל או כבד, שחור או סגול, עם גרעינים או בלי ועוד
פרטים שאפילו לא הייתם מעלים על הדעת שצריך לחשוב עליהם.
אבל המומחיות של צ'רלי ביטון הייתה אבטיחים!
באבטיחים הוא לא פספס, כל אבטיח שבחר היה אדום אדום ומכיוון שהוא היה זה שקטף
את היבול, כל האבטיחים בבסטה היו הטובים ביותר.
כשהמשפחה של צ'רלי ביטון יצאה מהמעברה לשיכון, הוא היה בן 14,
המרחק מהמעברה, מהחברים ובעיקר מגן הירק ומהבסטה העציבו אותו מאוד
והוא החליט לעשות מעשה!
לא עבר זמן רב ואחרי לחצים והפעלת קשרים הוא פתח בשוק רמלוד בסטה לאבטיחים.
רק אבטיחים!
צ'רלי ביטון עבד בבסטה כמו מציל בים, ארבעה עד חמישה חודשים היה מוכר אבטיחים,
כאשר בשאר הזמן היה מחפש מקשות שעומדות למכירה.
היה בוחר אותן בקפידה וכבר בשלבים הראשונים של הגידול ידע איך יהיה היבול.
הוא היה סוג של גורו באבטיחים.
הוא הפך לבעל בסטת האבטיחים הידוע ביותר בארץ.
אבל זה לא סיפק אותו, הוא הרגיש שהוא צועד במקום והחליט להכניס קצת "פלפל" באבטיחים...
משהו שיהיה ייחודי לו, משהו שרק הוא יודע איך לעשות ושיהפוך את האבטיחים שלו
לאטרקטיביים במיוחד, לילות שלמים היה שוכב במיטה ושובר את הראש.
עד שהבריק לו רעיון, אבטיח בטעמים!!
כשעלה לו הרעיון הוא גם ידע כבר איך הוא מתכוון לעשות את זה.
צ'רלי ביטון היה מסתובב במקשות האבטיחים ועוד שהאבטיחים היו קטנים הוא היה
מזריק להם תרכיז בטעמים שונים...
וכך יצאו אבטיחים בטעמי ענבים, תפוח, תפוזים ואפילו קולה!
היו גם טעמים למבוגרים כמו אבטיח וודקה, וויסקי ואשכוליות...
זה היה להיט, מכל הארץ באו לקנות אבטיחים מצ'רלי ביטון.
אבל גם זה לא היה מספיק בשבילו, איך אני יכול להפתיע את הקונים?
הרי זה בסך הכל אבטיח, כמו שמוכרים הערבים עם העגלות בצמתים.
ושוב הוא לא ישן בלילות עד שמצא.
אבטיח הפתעה הבריק לו הרעיון בשנית!
אתה קונה אבטיח ובפנים מסתתרת הפתעה, זה יכול להיות כדור טניס
אבזם של חגורה, או סתם פותחן קופסאות שימורים.
צ'רלי ביטון מצא דרך לבצע באבטיח "ניתוח שדה"
ולשתול בו את ההפתעות, כמובן שהוא דאג שלא יישאר סימן חיצוני למעשה.
בין הדברים שנמצאו באבטיחים היו שעונים, כלי כתיבה, שחקני שח, ועוד...
גם כל מיני משחקי ילדים היו, חמש אבנים, גומיות וגולות,
לימים קינדר קנו את הפטנט והוציאו את ביצת "שוקולד קינדר"....
הכי מרענן והכי קשה להכנה היה אבטיח שבמקום גרעינים
היו לו פתיתי גבינה בולגרית וזיתים, אתה פורס פלחים של "אבטיח בולגרית"...
זה היה להיט ומאז מגישים את זה כמנה במסעדות אבל בנפרד, את הסוד הוא לא גילה...
באחד הימים בעודו מסדר את הסחורה הנותרת בסופו של יום המכירות,
רגע לפני הסגירה הבחין צ'רלי ביטון בעלמה העומדת בפתח הבסטה ובוחנת את
האבטיחים הנותרים בערימה, מה בשבילך גברתי? שאל צ'רלי ביטון.
חצי אבטיח בבקשה ענתה אותה עלמה.
חצי אבטיח? ומה אם אתן לך חצי אבטיח במחיר אבטיח שלם?
זהו סוף היום וחצי האבטיח לא ימתין למחר ויגווע לו לאטו במשך הלילה.
רק אם אתה מתעקש, איני מעוניינת בנדבה, חצי אבטיח הוא די והותר עבור אימי ועבורי...
אני מתעקש על כך אמר צ'רלי ביטון, יהיה לי לעונג שתיהנו מאבטיח ומתוכנו ובמידה ולא
את מוזמנת להחליפו מחר באותו מקום ובאותה שעה...
רק אם יורשה לי לשאול לשמך?
סלח לי על חוסר הנימוס, שמי הלן, הלן קלר...
נעים לי מאוד להכיר, שמי צ'רלי ביטון ואת מוזמנת בשמחה בכל עת שתחפצי בכך.
הלן סקרנה את צ'רלי ביטון,
כל כך סקרנה אותו שהוא החליט שבפעם הבאה שהיא תבוא לבסטה הוא יזמין אותה לצאת אתו.
אני חייב לעשות את הצעד אחרת אצטער על כך כל חיי.
ובאמת למחרת הגיעה הלן לבסטה וכמו קרן שמש שמציצה מבעד לווילון פתאום כל הבסטה הוארה
באור ניאון בהיר וחם.
"חצי אבטיח" ביקשה הלן...
"מיד" ענה צ'רלי ביטון...
הוא הביא אבטיח מהערימה וניער אותו קלות, "אני חושב שזהו יום המזל שלך עלמתי"
אמר, שלף את הסכין הארוכה ובנגיעה פתח את האבטיח.
צ'רלי ביטון והלן קלר עמדו זה מול זה והמתינו בדריכות לראות מה יילד אבטיח....
בתוך האבטיח, בדיוק במרכז "הלב" של האבטיח נחה לה טבעת זהב,
צ'רלי ביטון שלף את הטבעת וליקק אותה קלות מהעסיס,
הוא הגיש אותה לאצבע של הלן וענד לה את הטבעת...
צ'רלי שם ראשון, ביטון שם שני ושוורצמן שם משפחה.
ההורים שלו הגיעו מפולין אחרי המלחמה ושוכנו במעברה עם יוצאי צפון אפריקה,
אפשר לומר שהקרבה לבני עדות המזרח השפיעה קלות...
בפסח היו אוכלים קטניות וחוגגים מימונה, אומרים שיר השירים בכל הזדמנות
ואוכלים פלפל סודני ישר מהשיח...
ולא קשה לנחש שגם את השם קיבל צ'רלי ביטון בהשפעת הסביבה הקרובה באותם ימים.
הם אולי לא היו אנשים משכילים בהשוואה להוריו של צ'רלי ביטון ויוצאי אירופה בכלל...
אבל היתה להם חכמת חיים, הם היו סוחרים ממולחים
ובעלי ידע בלתי נדלה בכל הקשור בתוצרתו של הטבע.
מהם למד צ'רלי ביטון את כל הסודות על עשבי תיבול, צמחי מרפא וירקות.
למשפחה שחלקה עם משפחתו קיר משותף היה גן ירק קטן מחוץ לתחום המעברה אותו הם
קיבלו בקומבינה ובתמורה הפעילו בסטה של ירקות בשוק המאולתר במעברה פעם בשבוע .
במקום ללכת לבית ספר היה הולך צ'רלי ביטון לעבוד בגן הירק,
לנכש עשבים, להשקות ולקטוף.
פעם בשבוע היה עומד בבסטה מוכר ומייעץ לקונים איך לבחור את העגבניות המתאימות ביותר למטבוחה,
איזה חציל טוב יותר, חציל קל או כבד, שחור או סגול, עם גרעינים או בלי ועוד
פרטים שאפילו לא הייתם מעלים על הדעת שצריך לחשוב עליהם.
אבל המומחיות של צ'רלי ביטון הייתה אבטיחים!
באבטיחים הוא לא פספס, כל אבטיח שבחר היה אדום אדום ומכיוון שהוא היה זה שקטף
את היבול, כל האבטיחים בבסטה היו הטובים ביותר.
כשהמשפחה של צ'רלי ביטון יצאה מהמעברה לשיכון, הוא היה בן 14,
המרחק מהמעברה, מהחברים ובעיקר מגן הירק ומהבסטה העציבו אותו מאוד
והוא החליט לעשות מעשה!
לא עבר זמן רב ואחרי לחצים והפעלת קשרים הוא פתח בשוק רמלוד בסטה לאבטיחים.
רק אבטיחים!
צ'רלי ביטון עבד בבסטה כמו מציל בים, ארבעה עד חמישה חודשים היה מוכר אבטיחים,
כאשר בשאר הזמן היה מחפש מקשות שעומדות למכירה.
היה בוחר אותן בקפידה וכבר בשלבים הראשונים של הגידול ידע איך יהיה היבול.
הוא היה סוג של גורו באבטיחים.
הוא הפך לבעל בסטת האבטיחים הידוע ביותר בארץ.
אבל זה לא סיפק אותו, הוא הרגיש שהוא צועד במקום והחליט להכניס קצת "פלפל" באבטיחים...
משהו שיהיה ייחודי לו, משהו שרק הוא יודע איך לעשות ושיהפוך את האבטיחים שלו
לאטרקטיביים במיוחד, לילות שלמים היה שוכב במיטה ושובר את הראש.
עד שהבריק לו רעיון, אבטיח בטעמים!!
כשעלה לו הרעיון הוא גם ידע כבר איך הוא מתכוון לעשות את זה.
צ'רלי ביטון היה מסתובב במקשות האבטיחים ועוד שהאבטיחים היו קטנים הוא היה
מזריק להם תרכיז בטעמים שונים...
וכך יצאו אבטיחים בטעמי ענבים, תפוח, תפוזים ואפילו קולה!
היו גם טעמים למבוגרים כמו אבטיח וודקה, וויסקי ואשכוליות...
זה היה להיט, מכל הארץ באו לקנות אבטיחים מצ'רלי ביטון.
אבל גם זה לא היה מספיק בשבילו, איך אני יכול להפתיע את הקונים?
הרי זה בסך הכל אבטיח, כמו שמוכרים הערבים עם העגלות בצמתים.
ושוב הוא לא ישן בלילות עד שמצא.
אבטיח הפתעה הבריק לו הרעיון בשנית!
אתה קונה אבטיח ובפנים מסתתרת הפתעה, זה יכול להיות כדור טניס
אבזם של חגורה, או סתם פותחן קופסאות שימורים.
צ'רלי ביטון מצא דרך לבצע באבטיח "ניתוח שדה"
ולשתול בו את ההפתעות, כמובן שהוא דאג שלא יישאר סימן חיצוני למעשה.
בין הדברים שנמצאו באבטיחים היו שעונים, כלי כתיבה, שחקני שח, ועוד...
גם כל מיני משחקי ילדים היו, חמש אבנים, גומיות וגולות,
לימים קינדר קנו את הפטנט והוציאו את ביצת "שוקולד קינדר"....
הכי מרענן והכי קשה להכנה היה אבטיח שבמקום גרעינים
היו לו פתיתי גבינה בולגרית וזיתים, אתה פורס פלחים של "אבטיח בולגרית"...
זה היה להיט ומאז מגישים את זה כמנה במסעדות אבל בנפרד, את הסוד הוא לא גילה...
באחד הימים בעודו מסדר את הסחורה הנותרת בסופו של יום המכירות,
רגע לפני הסגירה הבחין צ'רלי ביטון בעלמה העומדת בפתח הבסטה ובוחנת את
האבטיחים הנותרים בערימה, מה בשבילך גברתי? שאל צ'רלי ביטון.
חצי אבטיח בבקשה ענתה אותה עלמה.
חצי אבטיח? ומה אם אתן לך חצי אבטיח במחיר אבטיח שלם?
זהו סוף היום וחצי האבטיח לא ימתין למחר ויגווע לו לאטו במשך הלילה.
רק אם אתה מתעקש, איני מעוניינת בנדבה, חצי אבטיח הוא די והותר עבור אימי ועבורי...
אני מתעקש על כך אמר צ'רלי ביטון, יהיה לי לעונג שתיהנו מאבטיח ומתוכנו ובמידה ולא
את מוזמנת להחליפו מחר באותו מקום ובאותה שעה...
רק אם יורשה לי לשאול לשמך?
סלח לי על חוסר הנימוס, שמי הלן, הלן קלר...
נעים לי מאוד להכיר, שמי צ'רלי ביטון ואת מוזמנת בשמחה בכל עת שתחפצי בכך.
הלן סקרנה את צ'רלי ביטון,
כל כך סקרנה אותו שהוא החליט שבפעם הבאה שהיא תבוא לבסטה הוא יזמין אותה לצאת אתו.
אני חייב לעשות את הצעד אחרת אצטער על כך כל חיי.
ובאמת למחרת הגיעה הלן לבסטה וכמו קרן שמש שמציצה מבעד לווילון פתאום כל הבסטה הוארה
באור ניאון בהיר וחם.
"חצי אבטיח" ביקשה הלן...
"מיד" ענה צ'רלי ביטון...
הוא הביא אבטיח מהערימה וניער אותו קלות, "אני חושב שזהו יום המזל שלך עלמתי"
אמר, שלף את הסכין הארוכה ובנגיעה פתח את האבטיח.
צ'רלי ביטון והלן קלר עמדו זה מול זה והמתינו בדריכות לראות מה יילד אבטיח....
בתוך האבטיח, בדיוק במרכז "הלב" של האבטיח נחה לה טבעת זהב,
צ'רלי ביטון שלף את הטבעת וליקק אותה קלות מהעסיס,
הוא הגיש אותה לאצבע של הלן וענד לה את הטבעת...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה