יום שישי, 21 ביולי 2017

שונא לוויות יחיה

לא אוהב לוויות

אני נכה רגשית לרגעים

בלוויות אני חושב

על המשפחה שנשארה

על החברים שמתגעגעים

על הדמעות הנובעות

כמו מים חיים מן האדמה

ולאדמה אין שליטה

אם ללדת מתוכה

או להישאר בתולה

תמיד בלוויות אני חושב

איך תהיה שלי

מי יבוא ומה יגיד

והאם יזכרו את מה שרציתי שיזכרו

האם ישאירו את הדברים היפים

שישארו שלנו בלבד

בלי שותפים

ומה כן יגידו?

שהייתי כזה וכזה?

אבל אני עדיין כזה

רק במקום אחר

תמיד בלוויות אני חושב

אני לא רוצה שיבכו עליי

טוב, אולי קצת

אני רוצה שבכל שנה

בתאריך שבו אוֹרי כבה

שיעשו דברים שאהבתי

שיתרכזו כל אוהביי

שיגידו דברים עליי

שידליקו את האש

שלא ישכחו לנפנף

ואז כשכולם כבר מדושנים

כשכולם שבעים

כשכולם הכירו את כולם

אז נרים כוסית לחיים

ואני אשיק אותה אתכם

ויגידו "לחייו"

ולחיי יסמיקו

אולי מיין

אולי ממבוכה

למרות הכל

עדיין

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה