יום רביעי, 22 באפריל 2015

כמו סכינים
מרגיש מבטיכן
המפשיטים אותי אט אט
הערות פוגעניות 
מורידות אותי לקרקעית
תחושת חילול כבודי
חילול גופי
כשהתחכחויות תמימות
באוטובוס או ברכבת
פולשות לפרטיותי
לגבריותי
ואתן לא תבנה לעולם
מהי התחושה הבלתי נגמרת
של ניצוד, ניצול, של חתיכת בשר
שכל אחת רוצה להשתמש ולזרוק
ובלילה אבכה לי לכרית
והיא לא תדע
היא רק תחבק
תקבל את מנת הגבר היומית שלה
תרדם ותנחר במיטה לידי
ואני בעוד לילה לבן
אקונן על מר גורלי
אשאל את הקב"ה
למה מגיע לי כל זה?
והקב"ה לא תענה לי
היא אף פעם לא עונה...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה