כשהייתה ילדה
לא ידעה להפריד רגשות
הייתה צוחקת כשעצוב
ובוכה כשמצחיק
היה כואב לה כשטוב
ומדגדג כשרע...

אז אבא שלה בנה לה מגירות
מגירות ללב
המגירות היו מחולקות לזמן
מקום ורגש

היו מגירות של עצבות
ומגירות של שמחה
מגירות של חברים
וכאלה של משפחה

יום אחד היא נשארה לבד
לגמרי לבד, אבא שלה מת
והיא לא ידעה לאיזו מגירה לגשת
מצד אחד אבא שלה מת וזה עצוב
מצד שני דרס אותו אוטו גלידה
וכשבאו לספר לה היא לא יכלה
להתאפק והתחילה לצחוק...