יום רביעי, 22 באפריל 2015

קוראים לי איתי
יש לי אשה מדהימה 
ושלושה ילדים מקסימים
אני נוסע לבד לקנות להם טלוויזיה חדשה
 כדי שנוכל לשבת כל אחד לעצמו
ולבהות בה, יש לי הרבה חברים 
ואין לי אויבים,
בדרך חזרה רציתי לשבת לאכול במסעדה,
אולי המבורגר או סושי,
אבל לא מצאתי חבר שיישב איתי ויאכל
אז אכלתי שווארמה בגפי
וכשנחנקתי לא היה מי שיטפח על גבי...
זה ערב נר שביעי של חנוכה
אני יושב ואוכל בשולחן לארבעה
ואני אחד.
החנויות סביב ריקות,
כולם כנראה מדליקים עכשיו נרות
ואני יושב ומשוטט לי ברשת
חברתית שיש לי בה אלפיי חברים

 ועשרות לייקים לסטטוס ומרגיש הכי בודד בעולם
יש לי אלפיי חברים
ואני יושב לבד מצלם "סלפי"
כאילו אין מי שיצלם אותי
אני מעלה תמונה עם הכותרת
"אוכלים ונהנים"...
מן שקר לבן שכזה, מי זה אוכלים?
אני והתולעים שלי? הן בטוח נהנות...
אני מגיע הביתה מתרגש
אני בבית לבד
מתקין את הטלוויזיה החדשה
יש בה מאות ערוצים ושום דבר
ראוי לצפות בו.
יש לי אפשרות לישון עכשיו
יותר משתיים עשרה שעות
אבל לא מצליח להירדם לבד...
אז אני כותב לך שיר
יש באמתחתי כבר מאות שירים
אבל אני לא מוצא את המילה הראשונה,
אז אתחיל מהאחרונה,
הסוף!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה