הגעתי לביתך 
נכנסתי לחדרך
חציתי עיר שוממת
כדי להגיע עד אלייך
"ספר לי על דרכך" ביקשת
ואני סיפרתי איך צעדתי
ברחובות רטובים
רחובות עצובים
אפורים מיגון
אפלים משממה
על דמעות גדולות שזלגו
על קירות הבניינים
ונקוו לשלוליות
שבהן הם השתקפו.
הסמטאות הצרות
כבר לא מפחידות
הן פצועות, מיותמות
מתחננות לכף רגל
שתדרוך בהן
ותזכיר להן
ימים טובים יותר
פנסי הרחוב באורם הדהוי מנסים
להחיות את המדרכות
גם הירח מנסה
אך ללא הצלחה
נעלם ביאוש
וכאילו מתנצל
כבוי בחציו.
ואני באתי אלייך
כדי לנחם
כדי להתנחם.