יום שלישי, 21 באוקטובר 2014

את לא פה
וזה מרגיש כמו
לרוץ באוויר
כמו בסרטים המצויירים
שנשמטת הקרקע מתחת
לרגליו של השועל
שרודף אחרי הביפ ביפ
ואז את באה ואוספת אותי
מפי התהום, מחבקת
מחזקת
מנגבת לי את הדמעות
ואני נבוך
זה לא אני שאמור לבכות
זה לא אני שאמור לרוץ באוויר
אני הוא זה שאמור לאסוף אותך
אני הוא זה שאמור לחזק אותך
לפעמים אני חושב שהלב שלי
עשוי ממרשמלו
והוא נצלה מהאש של עצמו
אבל הוא מתוק, רך ונימוך
ובצבע כחול נייבי, גברי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה