אני נוסע עכשיו הביתה
השעה היא בין לילה לבוקר
אני נוסע אחרי 
אורות אדומים שמכוונים 
אותי ליעד, לבסיס האם
אני מעביר בראש את מה שהיה
חושב על מי שהיה
חושב על איך שהיה
אני יודע שלא אשתנה
אני יודע שלא אוכל לזייף
זה מי שאני ואיני יודע אחרת
ברור לי שאני מפסיד כל יום
חברים ורגעים
חוויות והזדמנויות
דווקא כשאני צריך את האומץ
כשאני צריך לצאת מהשריון שלי
מגיע הקיפאון
ביישנות קוראים לזה
רגישות היא הברכה שלי
רגישות היא הקללה שלי
אם אתם רואים אותי
ולא אמרתי שלום
לחצתי יד או נתתי חיבוק
זה לא בגלל שאני לא רוצה
זה בגלל שאני לא יודע איך...
אז תנו לי כאפה ותעירו אותי
אני לא אתלונן...