תפילות ביום הכיפורים תמיד ריגשו אותי
הפעם זה היה משהו אחר
בקטע "ונתנה תוקף"
הרגשתי שזה גדול עליי
חשבתי על האנשים האהובים שאבדתי
במהלך השנים
קרובים יותר וקרובים פחות
מלחמות ותאונות
מחלות ואסונות אחרים
למעשה כן אלוהים או לא אלוהים
אנחנו צריכים להודות כל בוקר
על שנשמותינו עדיין באפינו
חשבתי גם על אלה שנפלו
בהגנם עלינו
זה היה קיץ קשה ומתיש נפשית
והיו אלה שזה היה הקיץ האחרון שלהם
ועליהם בכיתי
עליהם ועל חגי ששוכב בין שמים לארץ
וממתין לגזר דינו
לא הכרנו היכרות קרובה
רק פה ושם נפגשנו
אבל הסיפור שלו
כמו של רבים אחרים קורע את הלב
ואין נחמה!