יום שלישי, 9 בספטמבר 2014

זאת התקופה האהובה עליי בשנה
ובאותה מידה גם השנואה
באוויר יש כבר תחושה של סוף
הקיץ נשבר
אנחנו שברנו אותו
או שלקיץ נשבר כבר מאיתנו
הערבים מזכירים כבר
תחושה של חגיי תשרי
ריח של יורה
ושל דשא קצוץ דק דק
צליל של שירים ישנים
שירים של חגים
וההרגשה היא
שלא שכחו אותנו שם למעלה
שהטיימר כיבה סוף סוף את התנור
אבל עם כל זה באה לי עצבות
עצבות של חגים
חגים לבד
חגים של משפחה מסביב לשולחן
מתחת לסוכה לתפארת
ובכל זאת הכי לבד
בסוכה כסא ריק
וגביע בודד
שמחכה
לאליהו הנביא הפרטי שלי
שכנראה כבר לא יגיע
שעלה בסערה על מרכבות אש
ביום שאחרי יום תרועה
יום תרועת אבל

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה