לא סופר סתם, סופר-מן!
יום רביעי, 3 בספטמבר 2014
כששוקעת השמש
אני הירח
ואני חי בצילך
לפעמים נשאר לי
חרך קטן של אור
ואז את מקבלת
ממני חיוך
יש לילות שאני
מלא באור וריק ממך
יש לילות של חשיכה מוחלטת
אבל תמיד אני שואף אליך
אל מרכז כדור הארץ
אל הפופיק שלך...
אהבתי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
רשומה חדשה יותר
רשומה ישנה יותר
דף הבית
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה