ב 2004 הייתי אבא צעיר
כמה צעיר?
היו לי תאומים בני שנה
ואני בקושי בן 24
באותה שנה מכבי אירחה את
משחקי הפיינל פור של היורוליג
ומאוד ציפתה להגיע לשם
אבל הדרך לא הייתה פשוטה
בסופו של דבר בשלב 16 הגדולות
במשחק האחרון
אחרי שאיבדה ביתיות מכבי נזקקה
לנצחון אחרון כדי לעלות לארבע
הגדולות, לא אאריך גם כי זה לא העניין וגם כי בטוח אטעה בדרך
אבל מצאתי את עצמי צופה במשחק
האחרון בבית, לבד, אחרי שאשתי
יצאה אני כבר לא זוכר לאן אבל נשארתי עם שני תינוקות צווחנים
כשהגיעו שניות הסיום שנמשכו כנצח
פתאום נזכר מי מהילדים שזה זמן
טוב לחילוף כדי למשוך זמן
ואני מתכוון לטיטול כמובן, רצתי לחדר להביא את המטריד התורן
במיומנות של מקפלת מצנחים אני
מנטרל את המטען ואורז אותו מחדש
תוך שאני צועק לגור שלף
"חכה עם החוץ אני כבר בא"
הורדתי את הראש כדי
לוודא שהכל בפנים והשדרן צעק
שהוא לא מאמין ושדבר כזה
הוא לא ראה, אני צועק עליו חזרה
"פוס משחק, אני מטפל פה
בחומרים מסוכנים"...
בראש שלי השדרן צעק רק בגלל
שהוא ראה שברגע השיא של המשחק אני משחק בקקה...
הוא כנראה התכוון לסל של שארפ...
אז ככה פספסתי את אחד הרגעים
הקסומים של הספורט, לפחות לא
יצאתי מוקדם מהיציע כדי לא להתקע
בפקקים...
מזל שאח"כ עוד היה זמן להילוך חוזר
356 פעם...
ובכל פעם מה 356 פעמים
שארפ הדרדס קפץ גבוה יותר מכולם, לא לומדים הליטאים האלה...