יום ראשון, 2 בנובמבר 2014

כיבית אותי
בכיבוי צופים
ולא שבערתי
רק גחל אחד נותר 
בוער מבפנים
והוא היה תקוותי
לבערה מחודשת
אבל את רצית
לדאוג שאכבה
אז השתנת עליי...
והבטן מתהפכת
ואני אומר שזה לא מרגש
אבל בטן לא משקרת
לא יודע כבר על מה לחשוב
האם אני באמת איש רע?
האם אני כזה כפויי טובה?
כנראה שתלוי את מי שואלים
אבל אני הולך עם הראש מורם
לא מפחד ממכשולים בדרך
אני מגהץ אותם
פשוט מתקדם
הלב כואב
הראש לא נותן מנוח
והבטן מתהפכת
אבל אסור להשאר סטטי
אסור לצעוד במקום!
יוצא מן החושך
עולה מהתחתית
מנסה להתרגל לחופש
מנסה להתרגל לאור
מתקשה להתמצא במרחב
מתקשה לפתוח את העיניים
זה מרגיש כמו
להתעורר מתרדמה ארוכה
כמו ללמוד ללכת אחרי פציעה
אבל אני בוחר לחיות
מאמין בדרכי
מאמין בחבריי
ובמשפחתי
בזרועותייך מת
בזרועותייך חוזר לחיים
את הארס
את הנסיוב
בך הכוח להפיל
בך הכוח להקים
עד כלות הנשימה
עד ההגשמה
לפעמים בא לי
לעמוד על ראש ההר
ולצעוק
את כל מה שכואב
את כל מה שיושב 
על הלב
את כל הסודות הכי כמוסים
אבל אני לא
זה לא בגלל שאני לא רוצה
או שאין לי מה להוציא
זה בגלל שאני לא יודע לצעוק
אז אני לוחש
אומר
רומז
מצ'אטט
אבל לא צועק!
לפעמים החיים עוברים
ממש מול עינינו
ואנחנו פשוט מביטים בהם עוברים
כמו גזרי עצים הנעים על הנהר
אין לנו אפשרות להשפיע על הנעשה
מבלי להיפגע מגזע עץ תועה
אז אנחנו עומדים ומביטים
בנהר מעביר את תכולתו
וכשתעבור כל תכולת המים
הנהר כבר לא יהיה אותו נהר
טוב יותר או פחות?
זה עניין הנתון לפרשנות אישית
זה עניין שתלוי בזמן ומרחק
כולי תקווה שהזמן יביא אתו
ימים טובים יותר
ושלא אצטרך לקפוץ לנהר
בשביל להציל אף אחד
ולא בשביל להגיע לצד שני.
אני לא מושלם
לא כבעל ולא כאבא
לא כאח ולא כבן
לא כעובד ולא כמנהל
אני לא מושלם
לא כחבר ולא כידיד
לא כמכר ולא כחבר של חבר
אני לא מושלם
ואני יודע את זה
למעשה לעולם לא אהיה מושלם
אבל אם לרגע אחד
בתגובה אחת
של מגיב/ה אחד/ת
אקבל את התחושה
שהענקתי רגע אחד
קטן
יחיד
מושלם,
אני מתפרק!
איני ראוי אני חושב
לכל המחמאות
איני שונה מאחרים
כל אחד יכול לכתוב
אם יצליח להשתחרר
מכבלי הבושה
מהנורמה שהחברה מכתיבה
אז השתחררתי
בקרוב אצלכם!