אתמול יריתי באושר
הוא דימם על הרצפה
וחרחר מילים של אושר
"בית, אישה, ילדים, אוטו, היי טק"
אטמתי אוזניים וכמו ילד צעקתי
לה לה לה לה לא שומע אותך
למרות שכן שמעתי
אז דפקתי בו עוד אחת
בשלב הזה הוא נכנס לתנוחה עוברית
וייבב לו בפינה
רק רציתי בטובתך הוא אמר

תגיד למי ששלח אותך
שלא עשו אותי באצבע
וצריך יותר מאושר מתחנגל
בשביל לשכנע אותי להיות מאושר
אמרתי לו

האמת ריחמתי עליו
הוא לא אשם
מאז שאני ילד אני לא מסוגל לראות חיוך
הרי אין בנאדם שבאמת טוב לו
שהחיוך שלו לא נובע מתוך אינטרס
הבטתי שוב לפינה שבה שכב האושר
אבל הוא כבר לא היה שם
בדם הוא כתב על הקיר
"אושר לא מתאים לכל אחד"
סוף סוף מישהו מבין אותי חשבתי
ולרגע קטן עלה לי חיוך בזווית של העין