Follow by Email

יום ראשון, 5 ביולי 2015

אני שוב בתוך חלום
אבל הפעם אני ער
אני באמצע הלוויה
אני עוצם עיניים ורואה בבירור
איך אני עף לשמים 
כמו טיל קרקע אוויר
אני כמו קופץ ראש לשמים
נכנס אל בין העננים
ומחפש את הנשמה הנכונה
להוריד אותה אליי חזרה
כי אולי עדיין לא מאוחר לה
כי אולי אוכל להחזיר נשמתה בחמלה
נקישת רגבי האדמה
הנופלים על הארון
מעירים אותי מההזיה
בכי וצעקות שבר מעירים אותי
לחלום בלהה
ואני פוקח עיניים שרטובות עכשיו
המון אדם עומד לידי
ולמה אתה דומע?
אני רואה את השאלה על פניהם...
אני דומע על סבל שהיה ונגמר
ועל צער שרק מתחיל
על חיים שנגדעו
ועל אלה שבכאב ימשיכו
על הגעגוע ועל הדמעה
ובעיקר אני דומע עליי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה