Follow by Email

יום רביעי, 22 באפריל 2015

זה נגמר
אני אומר לעצמי
אני גמור
מפורק לגמרי
מרוב כאב
איני חש בדבר
אני לבד
כל כך לבד
שאני מרגיש צפוף
ושקט פה
כל כך שקט
שקט מחריש אזניים
ופתאום האור הזה
שבא לקחת אותי
ואיני יודע אם מציאות
או חלום היא
ופתאום אני רוצה לחיות
פתאום אני יכול לחיות
אני חי וזה כל כך כואב לחיות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה