יום רביעי, 22 באפריל 2015

בלילה ההוא
שבו מתו הכוכבים
ישבנו שנינו על הבלקון
התרווחנו על כסא נוח
והבטנו לשמיים אל
מטר כוכבים מתפוצצים
כמו מופע זיקוקי דינור
הבטתי בעינייך שנצצו
כשדמעות הציפו אותן
לחצת את ידי בחוזקה
וזה הרגיש
כמו לפני קפיצת באנג'י
הדופק הואץ
הידיים הזיעו
והלב צרח
הלוואי שהעולם יעצר בזה הרגע
ואז זה קרה
"והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך
על פני תהום"
ושקט, כל כך שקט...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה