Follow by Email

יום רביעי, 22 באפריל 2015

צועד בשביל שבו פעם
היינו צועדים אתה ואני
בועט באבן מזדמנת
ומפרשן משחק דמיוני
ביני לבין עצמי
בחיקוי גרוע
של זוהיר בהלול
כמו שפעם היינו אתה ואני
שומרים על האבן
שלא תרד מהמדרכה
ועכשיו זה רק אני
ואני משתדל
באמת שאני משתדל
אבל האבנים היום
הן לא האבנים של פעם
והכרס שיש לי היום
לא הייתה לי פעם
ואני מגיע עד אליך
ומוחה דמעה
אני מרים את האבן
ומניח אותה על השיש
שעליו חרוט באותיות דפוס
שמך ואז אני לוחש לך
"האבנים היום
הן לא האבנים של פעם..."

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה