צועד בשביל שבו פעם
היינו צועדים אתה ואני

בועט באבן מזדמנת
ומפרשן משחק דמיוני
ביני לבין עצמי
בחיקוי גרוע
של זוהיר בהלול

כמו שפעם היינו אתה ואני
שומרים על האבן
שלא תרד מהמדרכה
ועכשיו זה רק אני

ואני משתדל
באמת שאני משתדל

אבל האבנים היום
הן לא האבנים של פעם
והכרס שיש לי היום
לא הייתה לי פעם

ואני מגיע עד אליך
ומוחה דמעה
אני מרים את האבן
ומניח אותה על השיש
שעליו חרוט באותיות דפוס
שמך ואז אני לוחש לך
"האבנים היום
הן לא האבנים של פעם..."