עם מעיל עור
וג'ל בשער
אני עומד מולם ומרצה
שוטח את משנתי
והם מהנהנים בראשיהם בהסכמה כשמסכימים
מוחאים כפיים בתזמון מושלם
כשמחמיאים
ומביעים פליאה כשמתפלאים

וכשארד מהפודיום
ילחצו לי ידיים
יחבקו באהבה, בהערכה

אני מביט בהם
ואין להם פנים
ולא גוף
רק נשמה
ובמבט נוסף
אני מזהה אותם
והם כולם שלי
המתים שלי
ומה זה אומר עליי?
האם אני מת אתם
או חי אותם?