יום כיפור שלי היום
שונה בתכלית משהיה בעבר
בימי צעירותי
אז כילד חוצפן והולל
לא חשבתי שאני צריך 
לבקש סליחה מאף בריאה
ושלי סולחים כמובן מאליו
אני הרי היתום והמסכן
אני גם האמנתי שלי ולקב"ה
יש חשבון אחר
וכרגע המאזן הוא לטובתי
הרי רק לפני פחות משבוע
פקדנו את קברו של אבי
שנלקח מאיתנו ביום ד' תשרי
יום לאחר ראש השנה בשנים
שראש השנה מחובר לשבת
אז אני צריך לבקש סליחה?
להיפך, אני הוא זה שצריך לסלוח
והיה לי קשה לסלוח.
כשבגרתי והתחלתי להבין את
נפש האדם
שיש עוד נשמות פגיעות ורגישות
שאנשים הם בסך הכל בני אדם
למדתי לנצל את "כח העל" שלי
הרגישות
כדי להיות רגיש כלפי אחרים
ולא רק רגיש כלפי עצמי
למדתי לבקש סליחה ולסלוח
להבין ולהקשיב
להיות סבלני וסובלני
ולפני הכל להיות רגיש לנפשו
של כל אדם
מה שווה הסליחה אם אני חוזר ופוגע?
ובכל זאת, בשנה החולפת
או בחיי בכלל
אם מישהו נפגע ממני בצורה כזו
או אחרת אני מבקש את סליחתו
לא היו לי אף פעם כוונות זדון
אך גם לי יש התחלקויות ואני מתנצל
על כל פגיעה ומקווה שתוכלו לסלוח לי

אני סולח!
אם מי מכם חש שפגע בי
שיסיר דאגה
אין בליבי על אף אדם
סלחתי סלחתי סלחתי
גמר חתימה טובה!