היא תמיד הייתה אומרת
ששמנים הם לא הטעם שלה
אני לא שמן אמרתי לה
אני מלא בדברים טובים

היא הייתה צוחקת ואומרת שזה אותו דבר
שאני רק מכבס מילים
אז נשכבתי על הגב
"בואי תקשיבי" אמרתי לה
היא הניחה את האוזן על הבטן שלי
ושמעה איך בוקעים ממנה שירים
ולא סתם שירים
שירים שמחים
הייתי כמו תיבת נגינה של קרקס
ומאז בכל לילה הייתה מניחה את הראש
על הבטן שלי ונרדמת

לילה אחד נכנס בה השד
באמצע הלילה אני מתעורר
ורואה אותה רוכנת מעליי עם סכין
לא נבהלתי
"מה את עושה?"
שאלתי בקור רוח
"אני חייבת לראות את הטוב שממלא אותך"
היא ענתה
"למה? לא טוב לך איתי?"
"טוב לי אתך, אני פשוט רוצה לראות
מאיפה בא הטוב הזה
וחוץ מזה שאני לא מצליחה לישון
עם המוזיקה"
אמרה ודקרה
כאב חד התמלא לי בחלל הבטן
ונוזל אדום ודביק התחיל לנזול ממני
היא לקחה את האצבע וטעמה
זה היה פטל, מתוק וחם
אחרי הפטל נשפכו ממני סוכריות אם אן אם,
נחשי גומי, לבבות גומי והרבה מרשמלו
"עכשיו את מאמינה?" שאלתי
ותוך כדי סתמתי את החור
עם מסטיק בזוקה שהיה לי במקרה
היא התחילה לבכות ולהתנצל
חיבקתי אותה והצמדתי את הראש שלה לבטן
בדיוק התנגן "אני אוהב שוקולד ועוגות גבינה"
"אני מצטערת" היא אמרה
"אתה יודע שאני אוהבת אותך מלא!"
"אני יודע" אמרתי וליטפתי לה את הראש
בזמן שפרמדיק חיבר אותי לעירוי של ויטמינצ'יק...