יום שני, 22 בספטמבר 2014

"שירים בהזמנה" מוקדש באהבה לאלי וילנאי
אני אדם פשוט
מתפרנס בכבוד
מביא אוכל הביתה
אבל לא בעל ממון
עובד קשה
להביא אוכל לילדים
בכל יום בחצות היום
כשהשמש קופחת
אני יוצא להפסקה
מתיישב על המדרגות
עם קופסאת האוכל
ופותח אותה כמו שילד
פותח מתנה ביום הולדת
בציפייה אל הלא נודע
אני מוציא כריך עטוף במפית
ומציץ פנימה בין הפרוסות
בודק במה פינקה אותי הפעם
אהבת חיי
זו העת שבה אני מרגיש
כמו האיש הכי חשוב
האיש הכי אהוב
מלך לרגע!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה